נדון בדמותו של החלוץ הקלאסי
נתחלק ל5 קבוצות (אפשר גם פחות, לפי גודל הקבוצה). כל קבוצה מקבלת מילים של שיר אותן היא צריכה להמחיז. נשאל:
נבין את המשמעות בלהיות חלוץ
נקרא את הקטעים הבאים:
“מה זאת חלוציות? זוהי הכרה בשליחות היסטורית והתייצבות ללא תנאי וללא רתיעה מכל קושי וסכנה – לרשות השליחות הזאת. — חלוציות – זהו הכשרון המוסרי וההכרח הנפשי לחיות יום יום לפי צו המצפון ולפי תביעת היעוד.” בן-גוריון
זאב ז’בוטינסקי תיאר פגישה שלו מ-1916 עם טרומפלדור, בה הוסבר לו על מושג החלוץ:
“זהו מושג רחב הרבה יותר מ”צועד בראש”. כמובן דרושים גם פועלים, ואולם לא זהו המובן של המלה “חלוץ”. לנו דרושים אנשים מוכנים “לכל”, לכל מה שתדרוש ארץ ישראל. ל”פועל” יש האינטרסים הפועליים שלו, לחיילים ה- esprit de corps* שלהם, לרופא למהנדס ולכל השאר יש הרגלים משלהם אם אפשר לומר כך. אולם אנו צריכים להקים דור, שלא יהיו לו אינטרסים ולא הרגלים. מטיל ברזל סתם. גמיש – אבל ברזל. מתכת, שאפשר לחשל ממנה כל מה שיש צורך בו בשביל המכונה הלאומית. חסר גלגל? אני הגלגל. חסרים מסמר, בורג, גלגל תנופה? קחו אותי. צריך לחפור אדמה? אני חופר. צריך להיות חייל? אני חייל. משטרה? רופא? עורכי דין? מורים? שואבי מים? בבקשה, אני עושה את הכל. אין לי פרצוף, אין פסיכולוגיה, אין רגשות, אין לי אפילו שם: אני האידיאה הטהורה של שירות, מוכן לכל, איני קשור בשום דבר; אני יודע רק ציווי אחד: לבנות.
-אין בני אדם כאלה, – אמרתי.
-יהיו.
טעיתי והוא צדק. הראשון מבני אדם כאלה ישב לפני. הוא בעצמו היה כזה: עורך דין, חייל, פועל במשק חקלאי. אפילו לתל חי בא לחפש עבודת אדמה, מצא שם את מותו מכדור של רובה, אמר “אין דבר” ומת כבן אלמוות”.
נשאל:
נדון במעשה חלוצי בימנו
נבקש מכל קבוצה (מהקבוצות של הפעילות הראשונה) לחשוב על דמות חלוצית של הדור שלנו (המאה ה21).
נשאל-
מה המעשה החלוצי שאתם עשיתם? (עדיף לא לעשות סבב, לא בטוח שלכולם יהיה מה להגיד. אם לא לכולם יש מה להגיד זה גם בסדר)
קל לנו לדמיין את דמות החלוץ הקלאסית של החקלאי מייבש הביצות, חורש את האדמה ונלחם על המולדת. אך המושג חלוץ הוא מושג על-זמני שמקבל משמעות חדשה בכל תקופה. עלינו לשאול את עצמנו מה המעשים החלוצים הגדולים של בני ימנו, להעריך ולהוקיר זאת.
השירים:
גשר ליאופולד סטאף
לֹא הֶאֱמַנְתִּי,
בְּעָמְדִי עַל גְּדַת הַנָּהָר,
הָרָחָב וְהַסּוֹחֵף,
שֶׁאַעֲבֹר גֶּשֶׁר זֶה,
הַקָּלוּעַ מִקָּנֶה דַּק, שָׁבִיר
קָשׁוּר בְּסִיבִים.
פָּסַעְתִּי קַל כְּפַרְפָּר
וְכָבֵד כְּפִיל
הָלַכְתִּי בּוֹטֵחַ כְּרַקְדָן
וּמִתְנוֹדֵד כְּעִוֵּר.
לֹא הֶאֱמַנְתִּי שֶׁאַעֲבֹר אֶת הַגֶּשֶׁר הַזֶּה.
וּבְעָמְדִי כָּעֵת בַּגָּדָה הַשְּׁנִיָּה,
אֵינִי מַאֲמִין שֶׁעָבַרְתִּי אוֹתוֹ.
שיר בוקר
מילים: נתן אלתרמן
לחן: דניאל סמבורסקי
קיים ביצוע לשיר זה
בהרים כבר השמש מלהטת
ובעמק עוד נוצץ הטל,
אנו אוהבים אותך, מולדת,
בשמחה, בשיר ובעמל.
ממורדות הלבנון עד ים המלח
נעבור אותך במחרשות,
אנו עוד ניטע לך ונבנה לך,
אנו ניפה אותך מאד.
נלבישך שלמת בטון ומלט
ונפרוש לך מרבדי גנים,
על אדמת שדותיך הנגאלת
הדגן ירנין פעמונים.
המדבר, אנו דרך בו נחצובה,
הביצות, אנחנו ניבשן,
מה ניתן לך עוד להוד ושובע,
מה עוד לא נתנו וניתן.
בהרים, בהרים זרח אורנו,
אנו נעפילה אל ההר,
האתמול נשאר מאחורינו
אך רבה הדרך למחר.
אם קשה היא הדרך ובוגדת,
אם גם לא אחד יפול חלל,
עד עולם נאהב אותך מולדת,
אנו לך בקרב ובעמל!
תה ואורז יש בסין מילים: אברהם שלונסקי לחן: עממי אוקראיני כתיבה: 1922
תֵּה וְאֹרֶז יֵשׁ בְּסִין,
אֶרֶץ הַנִּדַּחַת;
וּבְאַרְצֵנוּ יֵשׁ חַמְסִין
כָּל מִינֵי קַדַּחַת.
לֹא אִכְפַּת! לֹא אִכְפַּת!
בַּכְּפָרִים אָלִינָה!
יֵשׁ לִי פַּת, אֵין לִי פַּת –
לְמִי נַפְקָא מִנָּהּ?
בַּמִּטְבָּח בַּחוּרָה
בַּקּוֹמוּנָה שְׁתַּיִם;
יֵשׁ לָצֵאת לָעֲבוֹדָה
אֵין לִי מִכְנָסַיִם.
לֹא אִכְפַּת…
בַּמִּטְבָּח רוֹתֵחַ דּוּד
בְּלִבִּי דּוּדַיִם;
יֵשׁ בָּחוּר נָאֶה בַּגְּדוּד
הוּא יְפֵה עֵינַיִם.
לֹא אִכְפַּת…
לִכְאֵב בֶּטֶן – שֶׁמֶן קִיק;
לַקַּדַּחַת – חִינָה.
בְּלִבִּי כְּאֵב עַתִּיק;
מַה תְּרוּפָה אָכִינָה?
לֹא אִכְפַּת…
כָּל הַיּוֹם סָלַלְתִּי כְּבִישׁ
זֶה מְעַט לֹא נוֹחַ,
וּבָעֶרֶב עֵסֶק בִּישׁ –
לְטַיֵּל אֵין כּוֹחַ.
לֹא אִכְפַּת…
תַּרְנְגוֹל בַּלּוּל מַבִּיט
אֶל הַתַּרְנְגֹלֶת;
יֵשׁ לַבַּחוּרִים בְּלוֹרִית
מַמָּשׁ כְּמוֹ כַּרְבֹּלֶת.
לֹא אִכְפַּת…
הַזָּנָב לַחֲמוֹרִים
לַגְּמַלִּים – דַּבֶּשֶׁת,
וּלְכָל הַבַּחוּרִים –
אֶצְבַּע מְשֻׁלֶּשֶׁת!
לֹא אִכְפַּת…
בַּמַּחֲנֶה אוֹמְרִים בְּסוֹד
כִּי נֵלֵךְ חָרָנָה;
לוֹ יֵשׁ טְרוֹפִּיקָה וְעוֹד
וְלִי יֵשׁ טְרַצְיָאנָה…
לֹא אִכְפַּת…
הָרוֹעֶה מַשְׁקֶה לַצֹּאן
מַיִם מִן הַשֹּׁקֶת;
בַּחוּרִי חוֹמֵד לָצוֹן
לָמָּה לָךְ תִּסְרֹקֶת?
לֹא אִכְפַּת…
לִי תִּסְרֹקֶת לֹא נְחוּצָה
לֹא נְחוּצָה לִי פּוּדְרָה
אִם חָלוּץ לַחֲלוּצָה,
לֹא יִהְיֶה בַּגְּדוּד רַע!
לֹא אִכְפַּת…
יֵשׁ לִי עֶשֶׂר אֶצְבָּעוֹת
לְכָל אַחַת צִפֹּרֶן;
כָּל הַבַּחוּרוֹת נָאוֹת
בַּלַּיְלָה עַל הַגֹּרֶן.
לֹא אִכְפַּת…
הַחוֹצֵב צוֹעֵק “בָּרוּד”
וּבְלִבּוֹ רֵאַקְצְיָה;
הוּא חָבֵר בַּהִסְתַּדְּרוּת
וַאֲנִי בַּפְרַקְצְיָה.
לֹא אִכְפַּת…
לְבָבִי בּוֹעֵר כָּאֵשׁ
כְּבָר כָּזֶה שָׁמַעְנוּ;
אַי, בָּחוּר, אַל תְּקַשְׁקֵשׁ
בַּקֻּמְקוּם שֶׁלָּנוּ!
לֹא אִכְפַּת…
שיר השיירה
הגרובטרון
מילים: עלי מוהר
לחן: נחלת הכלל
בלשונות רבות מספור דברנו
וזה את זה כמעט בכלל שלא הכרנו
ומקומות רבים מאד עזבנו
ורק מקום אחד רצינו ואהבנו
ומקומות רבים מאד עזבנו
ואל הארץ, אל הארץ באנו
מגטאות ומחנות הגחנו
אל הביצות ואל הישימון הלכנו
מקצות ערב, מרוסיה ופולניה
הדלקנו אור גם בדימונה גם בדגניה
ונמשכת שירה מן המאה שעברה
רחוקים כבר היוצאים איכרים וחלוצים
שעמלו עבדו בפרך בלי לראות את סוף הדרך
ועכשיו עוברים אנחנו לא שקטנו ולא נחנו
לא ימשיכו בלעדינו זוהי הרפתקת חיינו
איך ישראל צומחת מסביבנו
היא חזקה יותר מכל חסרונותינו
וגם הנגב עוד יהיה פורח
ועוד נדאג שהזקן יהיה שמח
ומכל הגלויות ועם כל הבעיות
עם נוצר וארץ קמה ושפה אשר נרדמה
שוב התחילה מתעוררת ומדברת ומדברת
מסביב יהום הסער רב הקושי והצער
אבל יש על מה לשמוח יש עוד אמץ, יש עוד כח
ונמשכת שירה מן המאה שעברה
רחוקים כבר היוצאים איכרים וחלוצים
שעמלו עבדו בפרך בלי לראות את סוף הדרך
ועכשיו עוברים אנחנו לא שקטנו ולא נחנו
לא ימשיכו בלעדינו זוהי הרפתקת חיינו
כיצד שוברים חמסין
היה היתה גבעת עפר
עם שמש וקוצים
ויום אחד עלו עליה
חבר חלוצים
היכה בהם שרב אכזר
וכל בחור וטוב אמר
הגידו לנו
איך שוברים חמסין
הגידו מה עושים
כיצד שוברים חמסין
כיצד שוברים חמסין
הבחורים חיפשו חיפשו
ולא מצאו עצה
ובינתיים מה עשו?
יבשו את הביצה!
וכשראו שאין ברירה
מתחו צינור עם ממטרה
ומסביב סביב
נטעו שדרה –
הגידו מה עושים…
ושוב היכה שרב אכזר
בראש האנשים
והם חשבו – אולי ההר
עושה את החמסין
ומכיוון שאי אפשר
מכאן לקחת את ההר –
אולי נשתול בו
דשא ופרחים?
הגידו מה עושים…
עברו שנים כחמישים
ויום בהיר אחד
פתאום ראו האנשים
שבעצם פה נחמד:
קולחים המים בצינור
וממטרה שרה מיזמור
ולעצים יש צל קריר
וציפורים פוצחות בשיר
ועל הדשא עוללים
את אמא אבא שואלים –
הגידו לנו,
איך שוברים חמסין?
הגידו מה עושים…
אם יש לכם גבעת עפר
עם שמש וקוצים
אז אל תמציאו שום דבר
כנגד החמסין
פשוט מאוד – הקימו כפר
ותוך יובל אחד קצר
תראו שהחמסין מעצמו
נשבר!
לא פלא לא ניסים
ככה באמת עושים
ככה שוברים חמסין
הגידו מה עושים?
ככה שוברים חמסין
ככה שוברים חמסין
